בוקאעי שעבאן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' גץ אופיר סיגלית), מיום 27.2.2013, בתיק מס' 02-99504-04-5, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בבקשתו לביטול עיקול משכורת ופיצויים.

בהחלטתה, קובעת הרשמת הנכבדה כי לא מצאה כל חידוש בבקשת החייב אשר יש בה בכדי להביא לשינוי החלטות קודמות שניתנו בתיק. נקבע כי מאחר ומדובר בכספים שהגיעה העת לפדותם, אין הם מוגנים עוד על ידי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.

לטענת המבקש בבקשה אשר בפני, שגתה הרשמת הנכבדה כאשר דחתה את בקשתו לביטול העיקול שהוטל על משכורתו ועל פיצויי הפיטורים המגיעים לו. המבקש מציין כי הנו נכה המוכר על יד המוסד לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה והוא סובל עד ליום זה מבעיות רפואיות ומתקשה להשתלב בשוק העבודה. עוד טוען המבקש כי מתנהל כנגדו תיק איחוד והוא עומד בצו התשלומים ללא פיגורים זאת על אף מצבו הכלכלי הקשה. המבקש טוען כי עד לחודש 11.1.13 הוא היה המפרנס היחיד ממשכורתו כמחסנאי, מצבו הכלכלי הידרדר בתקופה זו והוא נאלץ להגיש תביעה לדמי אבטלה. לטענת המבקש כי הוא אב לשתי בנות, אחת מהן נולדה עם פגיעה מוחית קשה המרותקת לכיסא הגלגלים, זקוקה להשגחה 24 שעות ביממה ולטיפולים מיוחדים ובתי ספר מיוחדים. המבקש טוען כי בתו מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה ומקבלת קצבת נכות בסך של 2,966 ₪. לטענת המבקש כיום הוא ומשפחתו מתקיימים בקשיים מהקצבאות אותן הם מקבלים, כאשר מרבית ההוצאות הן בעבור הבת וזאת בנוסף להוצאות שוטפות כגון שכירות ארנונה וחשמל לרבות חוב סך של 50,000 ₪ לעירייה. המבקש מפרט בבקשתו את פניותיו אל רשמת ההוצאה לפועל בעניין העיקולים ואת ההחלטות שניתנו בעניין זה. לטענתו כספי הפיצויים מטרתם בין היתר, מתן מרווח נשימה לעובד למצוא פרנסה חלופית שתתאים לכישוריו ולניסיונו, בייחוד בנסיבותיו כאשר מדובר על אדם נכה בעל מגבלות. לטענתו, בהתאם לפסיקה אליה הוא מפנה בבקשה, לא ניתן לעקל, בהתאם לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, כספי פיצויים גם בגין חוב של עובד. לטענתו, אותם כספי פיצויים אמורים לכסות את הוצאותיו הרבות בייחוד ההוצאות בעבור הטיפול בבתו. המבקש מציין כי אף פנה ללשכת הרווחה ועמותות לקבלת סיוע ועזרה.

דיון :

בפני איפוא בקשה לביטול החלטתה של הרשמת הנכבדה אשר דחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת הדוחה בקשה לביטול עיקול על משכורת פיצויי פיטורין.

כעולה מנתוני הבקשה, המבקש כבר אינו עובד ולפיכך אין המדובר בעיקול על משכורתו כי אם בעיקול על כספים אשר הועברו אליו ככספי פיצויים וכבר הגיעה העת לפדותם.

כפי שציינה הרשמת הנכבדה, הגישה בפסיקה לעניין זה אינה אחידה, אך לטעמי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים אשר המבקש ביקש להיתלות בו, כמו גם בפסיקה אשר צוטטה על ידו בבקשתו, נועד על מנת לשמר את כספי הפיצויים לזכות העובד ולפיכך נאסר על עיקולם כאשר הם מצויים בידי המעביד. זאת לצורך הגנה על העובד, מפני נושיו של המעביד. ההגיון הינו ברור- החוק ביקש למנוע מצב בו מוטל עיקול בידי נושי המעביד על כספים המיועדים לשמש כפיצויי פיטורין לעובד ובכך ימנע מהעובד לממש את זכויותיו.

לטעמי, המחוקק לא ביקש להגן על כספי העובד מפני נושיו של העובד עצמו. גישה זו מצאה ביטויה אף בפסיקה אשר צוטטה בידי הרשמת הנכבדה בהחלטתה וכן בפסק דינו של כבוד השופט ג'ובראן בבר"ע (חיפה) 1378/97 עויסאת עסאם נ. בנק הפועלים בע"מ, דינים מחוזי כו(9) 391 , שם נקבע כי אילו רצה המחוקק להגן על הכספים מפני עיקול נושי העובד עצמו, היה קובע שפיצויי פיטורין באשר הם, מוגנים מעיקול.

בהעדר הוראה שכזו בחיקוק, הרי שבאיזון הזכויות בין הנושה לחייב, יש לאפשר עיקולם של הכספים אשר הועברו לחייב כפיצויי פיטורין ואין להעדיף את כיסוי הוצאותיו של המבקש וטענותיו בדבר מצבם הכלכלי והרפואי שלו ושל בני משפחתו, על פני זכותם של הזוכים בתיק האיחוד להיפרע בהקדם מהמבקש.

נוכח הדברים האמורים מצאתי כי החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, נשוא בקשת רשות הערעור, מצויה במתחם הסבירות ואיני מוצאת כי יש להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: